בחוג אנו לומדים סדרות עם נשק סיני מסורתי.
כיום, מגוון רחב של כלי נשק המסורתיים שמשתמשים בהם בוושו מתחלק לארבע קבוצות:
נשק ארוך
ארכו של סוג הנשק הזה הוא יותר מאשר גובה של אדם, והוא מוחזק בשתי ידיים בזמן התרגול. קטגוריה זו כוללת את החנית, מקל, חרב רחבה, חנית, מזלג, קלשון ומעדר.
נשק קצר
בקטגוריה זו נמצאים כלי נשק קצרים יותר מאשר גובה של אדם והם מוחזקים ביד אחת בלבד. אלה כוללים את הברודסוורד, סיף, גרזן, פטיש, מגן וכו.
נשק רך
חבל, שרשראות,וטבעות המקושרים משמשים ליצירת סוג הנשק הזה ומאפשרים למשתמש בו לפגוע קרוב או רחוק, והם מופעלים באחת או בשתי ידיים. הם כוללים את שרשרת מתשע חלקים, חובט מחולק לשלושה, פטישים מעופפים (שהם שני כדורי ברזל מקושרים על ידי שרשרת ברזל), חץ חבל, טופר מעופף.
נשק כפול
הנה זוג נשקים המוחזקים אחד בכל יד. אלה כוללים חרבות רחבות תאומים, ווים תאומים, חניתות תאומים, גרזנים התאומים, מוטות תאומות ועוד
פורסם ביום: 12 ביולי, 2011 קטגוריות: סדרות | הפוסט סגור לתגובות
סדרת טאו לו (Tao Lu) היא סדרה של תנועות האופייניות לסגנון ווּשו סיני מסויים, כגון טאיצ'י צ'וּאן (Taiji Quan) או שאולין צ'וּאן (Shaolin Quan). כל תנועה ותנועה בתוך סדרה היא בעלת משמעות של הגנה או התקפה, כך שבזמן תרגול הסדרה המתרגל בעצם רוכש מיומנויות קרביות.
להלן איור ווידאו של אחת הסדרות הבסיסיות, סדרת Wu Bu Quan
תאום יד-עין מדוייק הוא גורם חיוני על מנת לתפוס את רוחה של ווּשו ולהגיע לשלמות הביצוע. באותה מידה חשוב גם תאום בין עבודת רגליים לידיים, כך שהרמוניה בין החלק העליון והתחתון של הגוף תישמר. המתרגלים צריכים לתת לרוח להוביל את הגוף, לתת למחזור פנימי של זרימת האוויר ליצור כוחות שמאפשרים השלמת איחוד בין הרוח לנפש. על התנועות להיות מהירות וחזקות ואילו העמידה צריכה להיות יציבה כמו עמידתו של הר. באותו זמן התנועות חייבות להתבצע בקצב מוגדר.
בתוך הווּשו הסיני קיימים בתי ספר, קטגוריות וסגנונות רבים, כך שיש צורך ברור בקביעת תקן כדי לארגן תחרויות. בימים אלו הסגנונות נבדלים לצרכי תחרויות לפי חמש קטגוריות:
קבוצת סגנון חופשי של צ'אנג צ'וּאן (Chang Quan):
אלו הן הרוטינות שנורשו מאז שנוסדה סין החדשה. הן מבוססות על בית ספר מסורתי של צ'אנג צ'וּאן ומורכבות מתנוחות קבועות עם סטנדרטים וחומר לימוד מאוחדים. הרוטינות מתאפיינות בתנועות פתוחות ומהירות והן מאוד מתאימות לאנשים צעירים.
תנועות של סגנונות דרומיים להלן הן בעלות-עוצמה ואנרגטיות. כמו כן קיים הבדל בשיטות הכאה ביד. התנועות מלוות בצעקות עזות על מנת להעצים את האפקט.
אגרוף שינגי-באגוּא (Xingyi Bagua):
מאופיין ע"י תנועות יציבות ומושרשות היטב ורוטינות פשוטות.
אגרוף טונגי-פיגוא (Tongyi Pigua):
מאופיין ע"י תנועות פתוחות ומרווחות. המכות מגיעות רחוק ויורדות על היריב בהתפרצויות מהירות ומרוכזות.
שיאנגשינג צ'וּאן (Xiangxing Quan)
הסגנון הזה של אגרוף מחקה תנוחות ותנועות של חיות שונות. הדגש נעשה על האופן המיוחד בו חיה כזו או אחרת מכה. תנועת המכה הבסיסית הזאת מוצאת התפתחות נוספת ע"י צירוף מיומנויות התקפה והגנה של אומנות הלחימה. הסגנון הזה מכיל למשל אגרוף של קוף, אגרוף של גמל-שלמה ואגרוף של טופרי עיט (Eagle claw). התנועות ייראו כמו אלו של דרקון עף, נמר קופץ, עיט מרחף, או גמל-שלמה משתמש ברגליו הקדמיות.
קבוצה של שונות
הקבוצה הזאת כוללת סגנונות צפוניים מסורתיים. כאן התנועות הן מהירות, קלות, עולות ויורדות חליפות, שזורות בתנועה ושקט, במכות קצרות וארוכות.
סאנדא (Sanda) – זהו סוג מודרני חדש של ווּשו, שמבוסס על מסורת של אומנויות לחימה. התקפה – זוהי מהות של וושו. בזמנים עתיקים נערכו תחרויות קרב. בהסתכלות על התפתחות של וושו בסין ומחוצה לה, אסוציאציה של וושו בסין ביצעה חקירות מקיפות לפני שעשתה את אירוע רשמי תחרותי ראשון של סאנדא .
התחרות הבינלאומית הראשונה של סאנשואו (Sanshou) נערך בפסטיבל וושו הבינלאומי בשנת 1998.
בסאנדא היריבים מתחרים בטכניקות כמו בעיטות, מכות והיאבקות בכללים מסוימים. הם מורשים להשתמש גם בידיים וגם ברגליים, דבר שמאפשר גמישות בתנועות ותכסיסים. כדי להגן על עצמם המשתתפים חייבים ללבוש כלי הגנה ( קסדה, כפפות איגרוף, כיסוי מפשעה ומגן שיניים)
שאולין צ'ואן או אגרוף שאולין נוצר במנזר שאולין על ההר סונגשאן בדאפאנג בפרובינציה חנאן.
הסגנון שנוצר קיבל את שמו על שם של המנזר. למייסד של שאולין צ'ואן נחשב נזיר הודי בודהי-דהארמה. למרות שלהנחה הזאת הייתה השפעה רבה, היא הוכחה כלא נכונה, כי באמת היה נזיר בשם בודהי-דהארמה אבל הוא לא ידע שום דבר על אגרוף סיני. לאמיתו של דבר, שאולין צ'ואן היה ביטוי של חכמה של נזירי מנזר שאולין, מאסטרים חילוניים של וו-שו, גנרלים וחיילים.
בסביבות 1911 מהפכה נגד שושלת צ'ינג, אומנויות לחימה של שאולין עברו התפתחויות ושינוים נוספים.מועדוני וו-שו נוסדו בכל רחבי סין ורובם לקחו שאולין צ'ואן כסגנון מוביל.
בית ספר של סגנון שאולין מאוד מפורסמים בתוך ציבור החילוני בסין ויש להם מספר רב של תלמידים. במשך כל השנים הוא היה מועשר תיאורטיות וטכניקות שלו שופרו ושוכללו.
קומפקטיות – היא האפיון הכי בולט של אגרוף שאולין. תנועות ותכסיסים של הסגנון הזה קצרים, פשוטים ותמציתיים באותה מידה כמו שהם רב-תכליתיים.
בזמן הקרב מתאגרפי שאולין היו מתקדמים ונסוגים בצורה ישיר. הם צריכים רק רווח קטן להתאגרף בסגנון שלהם, שמתואר כמו "לחימה לכיוון קו ישר אחד".
שאולין צ'ואן הוא רב-עוצמה ומהיר עם תנועות של הגוף מתגברות ונחלשות באופן קצבי.
יש בו מוצקות של פעולות ומכות אבל הוא גם דוגל ברכות בתמיכה למוצקות. הפתגם של אגרוף שאולין אומר:"מוצקות בתור ראשון, רכות בתור שני". בזמן מכה היד נדרש להיות לא כפופה ולא ישרה, בניסיון לערבב כוחות פנימיים וחיצוניים.
וו-שו היא הפגנה טיפוסית של התרבות הסינית המסורתית משתמשת גם שרירים והשכל. קשה לראות נקודת ההתחלה האמיתית של אומנויות לחימה. אומנויות לחימה הופיועו כתוצאה של האינסטינקט של האדם להגן על עצמו מפני הסביבה המקיפה אותו. התיאוריה של וו-שו מבוססת על הפילוסופיה הסינית הקלאסית, בעוד הכישורים של וו-שו כוללים צורות שונות של לחימה. זה ביטוי של הישרדות בשילוב עם כישוריו האמנותיים של בן-אדם היו אלה שהובילו אומנויות לחימה להפוך לספורט המסורתי.עם דגש על ערכי ההגנה עצמית, חיזוק ופנאי. וו-שו היא לא רק ספורט אלא גם צורה של אמנות. היא יכולה למנוע מחלות, לשמש להגנה עצמית.וו-שו גם יכול לעזור להבין טוב יותר את גוף האדם. סינית לוו-שו יש מערכת יחסים הדוקה מאוד עם רפואה סינית, אמנות, צבא, דת ופילוסופיה. בזכות ייחודה וכריזמה, שמקורם בתרבות המסורתית מזרחית מסוגלת וו-שו ללכוד את תשומת לבם של יותר ויותר עמים ברחבי העולם.
1. רפואה
להשתתפות באימונים של וו-שו יש השפעות מרפאים ושיקומיים על הסובלים ממחלות כרוניות. היא גם אידיאלית למניעת מחלות האלה ומסייעת לרווחתו של הגוף האנושי, כי התרגילים לזורים לחזק את קואורדינציה של הגוף האנושי ואת מערכת החיסונית שלו.
2. אמנויות
אופרות סיניות רבות, המפורסמות ברחבי העולם ידועות בהכללה של אומנויות לחימה בהופעות שלהן. לדוגמה, היופי האמנותי של טכניקות וו-שו והסדרות, כבר מזמן בשימוש נרחב באופרת פקין.
3. צבא
כלי נשק וו-שו הסיני שנמצא בשימוש היום על ידי המאסטרים של וו-שו, מקורם בעיקר בכלי נשק צבאיים סיניים עתיקים. בנוסף לכך רבות מן הטכניקות של וו-שו משמשות תוכניות הכשרה של הצבא והמשטרה.
4. פילוסופיה
התיאוריות העיקריות שנמצאות ביסוד של וו-שו מבוססות על הפילוסופיה הסינית הקלאסית. כמה מהסגנונות של וו-שו מדגימים זאת היטב. לדוגמה, "כף של שמונה דיאגרמות" מבוססת על העיקרון הישן של פילוסופיה הסינית של "שמונה שילובים של שלושה קווים שבורים ושלושה קווים שלמים" המשמשים בניחוש.